יום רביעי

אז מהו התקף פאניקה ומהן דרכי הטיפול המקובלות?

התקף פאניקה (התקף אימה) הוא אחד הביטויים העוצמתיים והקשים ביותר עבור אלו הסובלים מהפרעות חרדה. מדובר בהתקף של מספר דקות עד חצי שעה שמלווה בתסמינים גופניים, קוגניטיביים ונפשיים. התסמינים הגופניים יכולים לכלול קשיי נשימה, דופק מואץ, הזעה, רעד, תחושת בחילה, צמרמורות, סחרחורת, לחץ בחזה ועוד. המאפינים הקוגניטיביים רגשיים כוללים פחד מפני מוות מתקרב, משיגעון שישתלט ומאבדן שליטה. השליטה, או יותר נכון העדרה, היא מרכיב מרכזי בהבנת התקפי הפאניקה – הוא מופיע בצורה פתאומית ועד שחולף קשה מאוד לווסת אותו ולשלוט בו. התקפי הפאניקה הם בדרך כלל חלק מאבחנה בהפרעת חרדה מסויימת (פוביה, הפרעה טורדנית כפייתית, חרדה מוכללת ועוד) ולפעמים הם מבשרים את התפתחותה.

הביולוגיה מאחורי התקף הפאניקה


פחד הוא אלמנט אבולוציוני חשוב מאין כמותו. הוא נועד כדי להגן על כל המינים החיים מפני סכנות, כאלה ואחרות, על ידי הכנה מידית של החושים, הקוגניציה וכל מערכות הגוף למצב האופטימלי שיאפשר התמודדות איתן. במצב סכנה, המערכת הסימפתטית בגוף, האמונה על 'מצב קרב' מתחילה לפעול באופן מידי. המשמעות היא הגברת דופק והזרמת אנדרנלין, הזרמת דם לגפים, הגדלת מתח השרירים ועוד. במצב הזה אדם יכול בין היתר לפעול במהירות רבה יותר, להכות חזק יותר ולהיות רגיש פחות לכאב – אלמנטים חיוביים מאוד למי שבאמת מתמודד מול סכנה פיזית אמיתית. התקף החרדה מבטא שיבוש בהפעלת המערכת הסימפתטית – שמופעלת בעקבות אזעקת שווא. הסובל מחרד מוצא את עצמו מרגיש סכנה בעוצמה, בכל נימי גופו, ללא הצדקה מציאותית לכך.

התקף פאניקה והפרעת חרדה


התקף פאניקה הוא חוויה קשה מאוד, הן בשל ההפתעה והעוצמות והן בשל תחושת אבדן השליטה על הגוף, המחשבות והרגשות, שמותירים את האדם מטולטל ומפוחד. הפחד מפני התקף פאניקה נוסף גורם לאדם לפתח התנהגויות של המנעות : המנעות מנהיגה, מחשש שהתקף נוסף יתרחש בזמן נסיעה, המנעות מיציאה מהבית מחשש שתקבל התקף בחוץ ולא יהיה מי שיעזור לך וכדומה. ההמנעויות הללו מחזקות את מעגל החרדה ומרחיקות את האדם עוד יותר מפתרון לחרדה ולהתקפים.
טיפול בהתקפי פאניקה וחרדה.





ישנם שלושה סוגים עיקריים של טיפולים מקובלים קונוונציונליים :


טיפול תרופתי ניתן לקבל לאחר אבחון והתייעצות עם פסיכיאטר. התרופות נוגדות החרדה מהדורות המתקדמים היום לא נושאות תופעות לוואי מיוחדות ולא גורמות להתמכרות. אלה התרופות הנהוגות גם לטיפול בדיכאון. ההשפעה שלהם יכולה להיות חיובית מאוד אך רצוי לשלב אותן עם טיפול פסיכולוגי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מסייע לאדם לחזור למעגל של חיים יצרניים ומלאים יותר בזמן קצר יחסית, על ידי טכניקות של שינוי תפיסות והקהיית רגישות לגורמים מעוררי חרדה.
טיפול פסיכולוגי קלאסי הוא טיפול ממושך בהרבה, אבל יש בכוחו לזהות את מקורות החרדה ולעבד את המקומות שמהן נוצר. טיפול כזה שהגיע לסיום מוצלח יכול לטפל באופן עמוק יותר בבעיה ולמנוע הישנות של התקפים בעתיד.

לסיום, אנו רוצים לשתף אתכם במאמר מעניין מאת יואב בן ישי, מנחה לקבוצות להתמודדות עם חרדה חברתית:
מה קורה לנו בפנים כשאנו חרדים חברתית?