יום שבת

מה עושים כשסובלים מחרדה חברתית?

חרדה חברתית היא תופעה נפוצה שבאה לידי  ביטוי בסיטואציות חברתיות. התופעה מתאפיינת במגוון רחב של קשיים במגע חברתי כמו קושי ליזום פגישה, לחץ בזמן דיבור מול קבוצת אנשים. לעיתים קרובות נוטים לבלבל חרדה חברתית עם ביישנות.

קיימים שני סוגים מרכזיים של חרדה חברתית. החרדה החברתית יכולה להיות כללית. במקרה זה היא לא קשורה לאינטראקציה או סיטואציה חברתית מסוימת. הסוג השני הוא חרדה ספציפית כמו חרדה מפני מפגש רומנטי, חרדת במה ועוד.

חרדות באות לידי ביטוי בסקאלות שונות .הן באות לידי ביטוי בתחושות של חששות, פחד ודאגות, והן יכולות להגיע להתקפיי פאניקה המלווים בדפיקות לב, רעידות, ותחושה של שיתוק בגוף.

אז מה עושים?
חרדה חברתית לרוב פוגעת בתפקוד היומיומי . הדרך בה להימנע מהתקפי חרדה בדרך של הימנעות מסיטואציות חברתית עלולה לפגוע קשות באיכות החיים, מבחינה חברתית, רומנטית, בעבודה ובקריירה.
למעשה אין סיבה להמשיך ולסבול. קיימים טיפולים אפקטיביים שיכולים לסייע רבות לאדם הסובל מחרדה חברתית.

טיפול בחרדה חברתית – מהן האופציות?


שתי הדרכים המרכזיות  לטיפול בחרדה חברתית :
• ייעוץ פסיכולוגי הכולל לרוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
• טיפול תרופתי
ראשית, אם אתם מרגישים שאתם סובלים מסימני חרדה בעת אינטראקציות חברתיות יש לגשת לאבחון אצל אנשי מקצוע שיכולים להעניק טיפול מתאים .

טיפול פסיכולוגי, לרוב יכלול טיפול קוגניטיבי התנהגותי -  מדובר לרוב על טיפול שיחתי קצר מועד שמאד נפוץ בטיפול בחרדות. טיפול כזה מתבסס על התפיסה שהמחשבות שלנו הן אלה המתוות את ההתנהגות שלנו ולא הסיטואציות או האנשים הסובבים אותנו. יש בידינו אם כן כוח לשנות את המצב על ידי שליטה בדרך בה אנו חושבים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל שני נדבכים עיקריים : טיפול שיחתי בין המטפל והמטופל בו נעשה מאמץ לזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים של הסובל מהפרעה חברתית וניסיון לערער את צורת החשיבה העומדת במרכז החרדה.
את הייעוץ הפסיכולוגי משלים טיפול תרופתי הכולל תרופות נפוצות ויעילות כמו ציפרלקס או פרוזק.תרופות אלה מרגיעות את סימני החרדה האופייניים התוקפים את האדם בסיטואציות שמערערות אותו , גם מבחינת הסימפטומים הגופניים וגם מבחינת שיפור מצב הרוח.

לאחר אבחון נכון על ידי איש מקצוע, שילוב מתאים של טיפול תרופתי עם ייעוץ פסיכולוגי יכולים להוביל את האדם הסובל מחרדה חברתית למסלול חדש בו נבנים חיי חברה תקינים, המאפשרים תפקוד והתפתחות בכל מישורי החיים .

מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, להכיר את אפשרויות הטיפול השונות ולבחור באלה המתאימות לכם ביותר. ברשת תוכלו למצוא פורומים בהם תוכלו לחלוק את החוויות שלכם ולהיוועץ עם מומחים מתחום בריאות הנפש. אם אתם ניגשים לטיפול – הקפידו להתמיד. אל תוותרו עם השפעת הטיפול אינה מיידית -  השפעות של טיפול פסיכולוגי בדרך לוקחות זמן מה בהם המטופלים עושים צעד צעד. גם מבחינת טיפול תרופתי – חשוב להישמע להוראות הרופא המטפל ולדווח על כל שינוי במצב.
זכרו , חרדה חברתית הינה תופעה נפוצה - אתם רחוקים מלהיות לבד!

מהי חרדה חברתית?

לא מעט אנשים חווים תחושת חרדה ופאניקה כשהם באים במגע עם אנשים אחרים. חרדה חברתית הינה מצב מתמשך שבו אדם חווה חרדה במפגשים חברתיים שונים. ביישנות וחרדה מסוימת ממצבים חברתיים שונים, היא תופעה שכיחה המוכרת לרבים, אך אצל הסובלים מחרדה חברתית של ממש, מדובר בדפוס מתמשך הגורר תגובה עוצמתית ופוגע משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים.

לאלה, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול בקרב אנשי בריאות הנפש.  החדשות החיוביות בנושא היא שקיימים מספר טיפולים אפקטיביים שיכולים להקל מאוד על הסובלים מחרדה מן הסוג הזה.


מתי מופיעה חרדה חברתית? 

חברה חברתיתחרדה חברתית יכולה להופיע במצבים ספציפיים – מול גורם סמכות, כמו הבוס בעבודה או מנהל. עוד תופעה נפוצה היא תחושת חרדה במפגשים מול בני המין השני. ברוב המקרים מדובר על זרים אך זה יכול להיות מול אדם מוכר.  חרדה חברתית יכולה להופיע גם כשאדם חש שהוא במרכז תשומת הלב. תופעה מוכרת היא חרדת במה, כשיש צורך לדבר מול קהל או לקחת חלק באירוע רב משתתפים. לחלופין, או לכלול כמה מצבים ביחד ולגרום לדפוס מתמשך של חרדה והימנעות.





הדילמה:  עימות עם המצב מעורר החרדה יכולה להביא לקושי רב, עד כדי התקפי פאניקה. מאידך, הימנעות ממושכת ממצבים חברתיים עלולה להוביל  לבידוד חברתי ובדידות ועד לתחושת דיכאון.


סימפטומים של חרדה חברתית


• מחשבות טורדניות: החרדה לקראת סיטואציה חברתית, אצל מי שסובל מפוביה חברתית, יכולה להתחיל הרבה לפני האירוע עצמו – במחשבות טורדניות ודאגות עמוקות . החרדה יכולה להמשיך גם אחרי האינטראקציה החברתית: בחשבון נפש שמעורר רגשות שליליים ורק מחזק את החרדה בעתיד ואת שאיפות ההימנעות מאינטראקציה חברתית עתידית. אפשר לומר שהתודעה, המבוססת על שיפוטים שגויים מקשרת בין המצב החברתי לסכנה ומעוררת את הגוף להגיב כאילו הוא נמצא בסכנה גדולה.
• סימנים פיסיולוגיים: התקפי חרדה באים לידי בכל המאפיינים הגופניים שאנחנו מכירים מחוויות סכנה פיזית : דופק מואץ, הזעת יתר, רעד בגוף, תחושה של שיתוק, קיבה מתהפכת.
• בלבול וקושי להתבטא ורבלית.

התפתחות חרדה חברתית


בטיפול ממושך בחרדה חברתית, ניתן לפעמים לאתר טראומות שעודדו את היווצרותה. בטיפול קצר מועד ניתן לזהות את דפוסי החשיבה שמקשים על בעלי חרדה חברתית. ניכר שאצלה אלה, המודעות לסביבה מחודדת במיוחד וישנם צברי אמונות שליליות על העצמי וגם על ה'אחרים'. בעלי חרדה חברתית תופסים את עצמם חסרי יכולת, מגושמים, טיפשים וכדומה ואת הסביבה כשיפוטית וממהרת לדחות או להעניש.
בנוסף, ישנה חוסר גמישות והבנה לכך שאפשר גם להיכשל בסיטואציה חברתית ולהישאר בחיים. עוצמת החרדה מביאה את הסובלים מחרדה חברתית להימנע ממצבים מסוימים או לנקוט בהתנהגויות בטוחות בלבד, מה שמשמר את מעגל החרדה ומונע מהם לתפקד באופן מלא.