לא מעט אנשים חווים תחושת חרדה ופאניקה כשהם באים במגע עם אנשים אחרים. חרדה חברתית הינה מצב מתמשך שבו אדם חווה חרדה במפגשים חברתיים שונים. ביישנות וחרדה מסוימת ממצבים חברתיים שונים, היא תופעה שכיחה המוכרת לרבים, אך אצל הסובלים מחרדה חברתית של ממש, מדובר בדפוס מתמשך הגורר תגובה עוצמתית ופוגע משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים.
לאלה, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול בקרב אנשי בריאות הנפש. החדשות החיוביות בנושא היא שקיימים מספר טיפולים אפקטיביים שיכולים להקל מאוד על הסובלים מחרדה מן הסוג הזה.
חרדה חברתית יכולה להופיע במצבים ספציפיים – מול גורם סמכות, כמו הבוס בעבודה או מנהל. עוד תופעה נפוצה היא תחושת חרדה במפגשים מול בני המין השני. ברוב המקרים מדובר על זרים אך זה יכול להיות מול אדם מוכר. חרדה חברתית יכולה להופיע גם כשאדם חש שהוא במרכז תשומת הלב. תופעה מוכרת היא חרדת במה, כשיש צורך לדבר מול קהל או לקחת חלק באירוע רב משתתפים. לחלופין, או לכלול כמה מצבים ביחד ולגרום לדפוס מתמשך של חרדה והימנעות.
הדילמה: עימות עם המצב מעורר החרדה יכולה להביא לקושי רב, עד כדי התקפי פאניקה. מאידך, הימנעות ממושכת ממצבים חברתיים עלולה להוביל לבידוד חברתי ובדידות ועד לתחושת דיכאון.
• מחשבות טורדניות: החרדה לקראת סיטואציה חברתית, אצל מי שסובל מפוביה חברתית, יכולה להתחיל הרבה לפני האירוע עצמו – במחשבות טורדניות ודאגות עמוקות . החרדה יכולה להמשיך גם אחרי האינטראקציה החברתית: בחשבון נפש שמעורר רגשות שליליים ורק מחזק את החרדה בעתיד ואת שאיפות ההימנעות מאינטראקציה חברתית עתידית. אפשר לומר שהתודעה, המבוססת על שיפוטים שגויים מקשרת בין המצב החברתי לסכנה ומעוררת את הגוף להגיב כאילו הוא נמצא בסכנה גדולה.
• סימנים פיסיולוגיים: התקפי חרדה באים לידי בכל המאפיינים הגופניים שאנחנו מכירים מחוויות סכנה פיזית : דופק מואץ, הזעת יתר, רעד בגוף, תחושה של שיתוק, קיבה מתהפכת.
• בלבול וקושי להתבטא ורבלית.
בטיפול ממושך בחרדה חברתית, ניתן לפעמים לאתר טראומות שעודדו את היווצרותה. בטיפול קצר מועד ניתן לזהות את דפוסי החשיבה שמקשים על בעלי חרדה חברתית. ניכר שאצלה אלה, המודעות לסביבה מחודדת במיוחד וישנם צברי אמונות שליליות על העצמי וגם על ה'אחרים'. בעלי חרדה חברתית תופסים את עצמם חסרי יכולת, מגושמים, טיפשים וכדומה ואת הסביבה כשיפוטית וממהרת לדחות או להעניש.
בנוסף, ישנה חוסר גמישות והבנה לכך שאפשר גם להיכשל בסיטואציה חברתית ולהישאר בחיים. עוצמת החרדה מביאה את הסובלים מחרדה חברתית להימנע ממצבים מסוימים או לנקוט בהתנהגויות בטוחות בלבד, מה שמשמר את מעגל החרדה ומונע מהם לתפקד באופן מלא.
לאלה, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול בקרב אנשי בריאות הנפש. החדשות החיוביות בנושא היא שקיימים מספר טיפולים אפקטיביים שיכולים להקל מאוד על הסובלים מחרדה מן הסוג הזה.
מתי מופיעה חרדה חברתית?
חרדה חברתית יכולה להופיע במצבים ספציפיים – מול גורם סמכות, כמו הבוס בעבודה או מנהל. עוד תופעה נפוצה היא תחושת חרדה במפגשים מול בני המין השני. ברוב המקרים מדובר על זרים אך זה יכול להיות מול אדם מוכר. חרדה חברתית יכולה להופיע גם כשאדם חש שהוא במרכז תשומת הלב. תופעה מוכרת היא חרדת במה, כשיש צורך לדבר מול קהל או לקחת חלק באירוע רב משתתפים. לחלופין, או לכלול כמה מצבים ביחד ולגרום לדפוס מתמשך של חרדה והימנעות. הדילמה: עימות עם המצב מעורר החרדה יכולה להביא לקושי רב, עד כדי התקפי פאניקה. מאידך, הימנעות ממושכת ממצבים חברתיים עלולה להוביל לבידוד חברתי ובדידות ועד לתחושת דיכאון.
סימפטומים של חרדה חברתית
• מחשבות טורדניות: החרדה לקראת סיטואציה חברתית, אצל מי שסובל מפוביה חברתית, יכולה להתחיל הרבה לפני האירוע עצמו – במחשבות טורדניות ודאגות עמוקות . החרדה יכולה להמשיך גם אחרי האינטראקציה החברתית: בחשבון נפש שמעורר רגשות שליליים ורק מחזק את החרדה בעתיד ואת שאיפות ההימנעות מאינטראקציה חברתית עתידית. אפשר לומר שהתודעה, המבוססת על שיפוטים שגויים מקשרת בין המצב החברתי לסכנה ומעוררת את הגוף להגיב כאילו הוא נמצא בסכנה גדולה.
• סימנים פיסיולוגיים: התקפי חרדה באים לידי בכל המאפיינים הגופניים שאנחנו מכירים מחוויות סכנה פיזית : דופק מואץ, הזעת יתר, רעד בגוף, תחושה של שיתוק, קיבה מתהפכת.
• בלבול וקושי להתבטא ורבלית.
התפתחות חרדה חברתית
בטיפול ממושך בחרדה חברתית, ניתן לפעמים לאתר טראומות שעודדו את היווצרותה. בטיפול קצר מועד ניתן לזהות את דפוסי החשיבה שמקשים על בעלי חרדה חברתית. ניכר שאצלה אלה, המודעות לסביבה מחודדת במיוחד וישנם צברי אמונות שליליות על העצמי וגם על ה'אחרים'. בעלי חרדה חברתית תופסים את עצמם חסרי יכולת, מגושמים, טיפשים וכדומה ואת הסביבה כשיפוטית וממהרת לדחות או להעניש.
בנוסף, ישנה חוסר גמישות והבנה לכך שאפשר גם להיכשל בסיטואציה חברתית ולהישאר בחיים. עוצמת החרדה מביאה את הסובלים מחרדה חברתית להימנע ממצבים מסוימים או לנקוט בהתנהגויות בטוחות בלבד, מה שמשמר את מעגל החרדה ומונע מהם לתפקד באופן מלא.
אני סובלת מחרדה חברתית מגיל 13 בערך - מה שכן, מצבי השתפר פלאים לאחר שלקחתי את עצמי ברצינות והתחלתי לטפל בבעיה, אך כמובן שתסמיניה עדיין נותרו למרות היכולת לתפקד בחברה.
השבמחק